הרשעת ח"כ מוחמד ברכה בעבירה של תקיפה

כללי

1.         בחודש דצמבר 2009 הוגש כתב אישום נגד ח"כ מוחמד ברכה, כתב האישום ייחס לנאשם חמישה אישומים.

2.         בתחילת הדיון ביקשו ב"כ הנאשם להפריד את האישומים. בהחלטתי מיום 21.4.2010 דחיתי את הבקשה להפריד את האישומים.

3.         באותו יום הודיעו באי כח הנאשם כי בכוונתם לעתור לבג"צ וביקשו לדחות את הדיון. נוכח העתירה לבג"צ, בעניין החיסיון המהותי שהעלו באי כח הנאשם, תחילת הדיון בתיק נדחה מספר פעמים.

4.         ביום 01/06/11 הצדדים קיבלו את הצעת נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת בייניש ומשכו את בקשתם לעניין החלטתי שלא להפריד את האישומים.

            לעניין החיסיון המהותי, בית המשפט העליון ציין כי ניתן להעלות נושא זה בפני המותב שידון בתיק.

5.         נוכח משיכת העתירה, כמפורט לעיל, התקיים דיון בתיק זה ביום 15/06/11 ובאותו דיון טענו הסניגורים, כי יש לבטל את כתב האישום נגד הנאשם, מאחר והוא נהנה מחסינות מהותית באותם מקרים שפורטו בכתב האישום.

            הסניגורים טענו טענת אפליה בהגשת כתב אישום וציינו כי יש הצעת חוק לחנינה לקבוצת עבירות שבוצעו בתקופת ההתנתקות מעזה.

            הסניגורים טענו גם טענה של אכיפה בררנית וציינו כי מעשים חמורים יותר שבוצעו ע"י אנשי הימין לא טופלו במישור הפלילי.

6.         אפשרתי לצדדים להגיש השלמות לטיעוניהם בכתב עד יום 05/09/11.

7.         ביום 24/10/11 נתתי החלטה מנומקת לעניין הטענות המקדמיות שנטענו בתיק זה. באותה החלטה קבעתי כי הנאשם נהנה מחסינות מהותית בכל הקשור לאישומים שני ורביעי.

            באותה החלטה קבעתי כי נטל השכנוע לעניין אכיפה בררנית מוטל על הטוען אותה. נוכח קביעה זו ציינתי כי אין מקום לקבל את הטענה מבלי שתוצג תשתית עובדתית נאותה.

8.         הנאשם כפר בשני האישומים שנותרו והתיק נקבע להוכחות.

9.         האישומים שנותרו לאחר קבלתה החלקית של הטענה לעניין החיסיון המהותי הם האישום הראשון והאישום השלישי.

10.        באישום הראשון נטען על ידי התביעה כי ביום 28/04/05 התקיימה הפגנה של פעילי שמאל סמוך לישוב בילעין במחאה על בניית גדר הפרדה. אותה שעה הוכרז האזור כ"שטח צבאי סגור".

            במהלך ההפגנה עצר אחד מלוחמי יחידת ה"מצדה", המכונה לוחם 134, את אחד המפגינים והוביל אותו אל עבר ניידת שהמתינה בסמוך.

            התביעה טוענת כי הנאשם תקף את לוחם 134 בכך שהתקרב אליו מאחור, חנק אותו באמצעות יד ימין, תוך שקרא לאחרים בערבית: "שחררו אותו, שחררו אותו", ובידו השמאלת חבט בידיו של לוחם 134 ובחזהו.

11.        באישום השלישי נטען, כי ביום 22/07/06, בככר רבין בתל-אביב, במהלך הפגנה המביעה מחאה נגד "מלחמת לבנון השנייה", שבראשה צעדו הנאשם ומנהיגים נוספים, תקף הנאשם את מר יצחק חנניה, שתיעד במצלמה את ההפגנה ואשר פנה למר אורי אבנרי, ממשתתפי ההפגנה, בביטויים מעליבים ובכך שחבט באמצעות מרפקו בצלעותיו וכן באגרופו בכתפו.

מהלך הדיון: